לשון העברי והשפעתו על השפה הערבית בהקו הירוק

Transcription

1 מדינת פלסטין משרד החינוך וההשקלה הגבוה האוניברסיטה האסלאמית עזה מכון לפיתוח החברה ולימודי המשך דפלומה שפה עברית לשון העברי והשפעתו על השפה הערבית בהקו הירוק הכנת התלמיד חאלד מחמד סאלם סביתאן מוגש אל : ד. סובחי בהלול

2 הקדשה אל שמחת לבי שפוגש אתה אל גן האהבה שנובת בטיב הפרחים אימה שלי אל סמל הגבורה וההקרבה אל משדוחף אותי אל החינוך ועמו אני מתגאה אבא שלי אל משליווה אותי בלימודי, ושתפה אותי בדאגותי הערכה וזגרנות אשתי אל אחי קרובים לי מנשמתי אל ששתפו אותי בחיק הכאב ועמם מקבל גאוותי והתעקשותי האסירים הגיבורים אל עמיתי הצעירים במגזר התרבותי הזה אני קדיש מחקר זה תודה והערכה - 2 -

3 בשם אללה הרחמן הרחום תודה לאללה, תפילה ושלום על הנביא מוחמד ועל חסידיו וחבריו. תודה לאללה שנתן לי הכח לסיים מחקר זה, מכאן אני פונה אל מורי היקר אדון סובחי בחלול שנתן את חסותו באופן ראשי על המחקר שלי, שהיה לו השפעה מאוד אדירה מכיוון שהדריך וכיוון אותי בדיקנות ובאובייקטיביות, מאחל אני לו התקדמות ואושר ועושר בהצלחה. פונה אני מעמק לבי למורים שלי הנכבדים באוניברסיטה האסלמית, אם היו מהתחום שאני לומד בו או מחוץ לו. אני מודה לכל משעזר לי במחקר זה אם בדעה או במעשה

4 הקדמה לשפה תפקיד חשוב בעצוב החברה וותן לה סגנון של חיים מאוד מסוכן, אולי בדיוק מה יכולים לבטא אותו בתפקיד הזה ומשווים אותה למה שבא לידי ביטוי ששתקף בתוך המראה לדמותו של האדם, או בצל שלו שמתאים עצמו בהתאם לצורתו האנושית. ההכרה של הספרות המחקרית בהשפה מהווה מרכיב חיוני בהזהות הפרטית והכללית, וגורם עושה תפקיד ( פונקציות ) חיונית באינטראקציות הפוליטיות והתרבתיות ביחד. ספיר וורף אמר שהשפה " היא יסוד עיצוב המחשפות, והוכחה לפעילות האינטלקטואלית של הפרט, וזה עיקרון ומהות התיאוריה של השפה, הדבר זה חוצה את החברה בעצמה, כי היא היסוד שנבנית עליו הזהות החברתית ומאידך גם הזהות הפרטית. ( * ) יש השפעה לאירועי ההיסטוריה והפעליות האנושיות על השפה בכלל, ואינינה עוברת את זה בלי להשאיר את חותמה, בין אם בפיתוח וחידוש ביטוי או ערביציה של המילה או יצירת המשמעות. הכיבוש נחשב אחד האירועים האחי מסוכנים ביותר, כי לעתים קרובות מוליך אל היוצרות ויצירת מציאות חדשה. ננסה במחקר זה לעקוב פניהם של ההשפעה והשיפוע בין שתי השפות הללו בין אם זה הושפע והשפעת באופן חיובי או שלילי. גולת הכותרת של זה היא האינטנסיבי ביותר ;אם לא יהיה להשפה ה "לאומית " היסטוריה עתיקה וארוכה,ולא לכתוב את המסורת הספרותית שלהם בכיר,ולא נכתב בה מורשת תרבותית רמת דרג, ולא היתה שפה של מחשבה או תרבות,גם אם רובם - 4 -

5 בשפות כנועות לניבים המדוברת לא כתובים,או משום שהם נמצאים בסכסוך עם מספר של ניבים מקומיים באותו האזור... במקביל יש שפת לא נחלשות כתוצאה מכיבוש או אמפיריה כלשהיא. אני מתכוון בזה לשפות שיש להן מורישת עתיקה. כמו הערבית ושפות אסלאמיות מסוימות כמו פרסית ופשטו. אבל זה לא אומר שהעידן הקולוניאלי הסתיים מבלי להשאיר את השפעתו בשפות אלו. למרות העמידה האיתנה שלה מול השפות של הככובשים המתישבים.) ) 0 השפה הערבית נתקילת ( ונחשפת ), לורך רחבי העולם הערבי, מלפני כמאתיים שנה לפחות למתקפה עזה ותכניות מנחות היטב. נחני מסתפקים כאן לפנות את הקוראים למה שנכתב על דבר זה בספר מגמות לאמניות וזה בספרות בת זמנינו של הסופר מוחמד מוחמד חסין. שעסק בכמה מהבקשות ההרסניות שקרו בשטחי האומה השונות. ועדיין ואולי בהקמפיין נגד הערבית מסביר מידת חשיבות השפה בהשגת הישות החברתית לדובריה, אלה מה שבאמת מצער, כי חלק מהערבים מעורב ומשתתף בהלחימה נגד הערבית, עד שנהיית כמי אנשיה בהמקום השני אפילו בחברה ששייכת אליה. הלשון הערבי בפלסטין סובל מתנאים קשים כתוצאה ( נובע ) מהכיבוש הבריטי עד הכיבוש הציוני. והיא עוברת מאבק אלים בפני העריצות העברית שנלווית עם כיבוש האדמות, אבל אולי כיבוש השפה יותר מסוקן, כי המילה הזרה, ללא הכרח, תופסת את הלשון על חלק אחי רחוק של השפעת כיבוש חייל זר למולידת

6 בעית המחקר : מה היא מידת השפעת הלשון העברי על השפה הערבית בפלסטין, וזה מתוך נקודות החיכוך והקישור הבאים? שמות הרחבות וההתנחליות. שלטי החניות והפרסמות המסחריות. העבודה בהמתקנים הישראליים. אמצעי התקשורת הישראליים. עסקאות רשמיים. הפלישה של מוצרים ישראלים לשווקים הפלסטינים מטרות המחקר להקיר מידת השפעת הלשון העברי על השפה הערבית בשטחים הכבושים. הגדרת נקודות הקישור והכוך הקיים בין דוברי שתי השפות ( הערבית והעברית ) וקלטתם בתוכה. - - השערות - - ושאלות המחקר : השערות המחקר : השפה העברית בצל הכיבוש הישראלי הוותה סקנה ממשית על הלשון והשפה הערבית בפלסטין הכבושה. השאלות : האם יש השפעה לניכדות החיכוך והקישור הנמצא בין בעלי שתי השפות ( הערבית והערבית ) האמצעות? שמות הרחבות וההתנחליות. העבודה בהמתקנים הישראליים. אמצעי התקשורת הישראליים. עסקאות רשמיים. הפלישה של מוצרים ישראלים לשווקים הפלסטינים. ההיכוך היומיםי בין ערביי 48 והישראליים

7 הגדרת הטרמינולוגיה : הם הוגדרו תוך קוטרת המחקר כדלמן : משמעות לקסיקלית: המשמעות של הלקסיקון. משמעות של מונח : משמעותו של המונח הידוע בקרב מומחים בתחום מעשי ספציפי. משמעות פרוצדורלי : כלומר החיפוש שלך. כישוריו של התלמיד הנוגעים והקשורים במחקר : כבר הצטרפתי לדפלומה הקשורה לשפה העברית באוניברסיטה האסלאמית. והנה עבודה מחקרית קשורה לסיום התכנית. חשיבות המחקר : בכל אופן השפה הערבית המדוברת בשטחים הכבושים חשופות להרבה סיכונים רציניים, חוץ ממה שעובר עלהשפה מדחיקה מתמידה מקרב השפות המודרניות כגון אנגלית וצרפתית, עוד נתקילת וחשופה לסקנה גדולה כתוצאה מדחיקת השפה העברית לה, בעוד השפה העברית חולקת הערבית בחלקה. והחלו מילים העבריים לחדור לשפת הדיבור הערבית באפן יומימי, וזה מדליק אור אדום מנביאה בהסכנה,מחייבת עירנות ומאבק. הדבר הזה תלוי בהעתיד. דבר שמבשר בסכנה חמורה

8 משמעות השפה אחרי הגדרת השפה אצל בן גני " נפטר 391 הגרי מתוך הגדרה מדויקת במידה רבה. בן גני עוד אמר ( גבול השפה הוא קול בא לידי ביטוי באמצעות אנשים למטרות שלהם ). וזה ביטוי מדויק נזכר הרבה פעמים ובהבטים יחודיים בצד השפה. ראשית בן גני הדגיש על הטבע האקוסטי של השפה, כאמור הוא עוד התיחס אל תפקידה החברתי לבטה והעברת המחשבה, עוד הזכיר השפה משתמשים בה בקהליה, כי לכל אומה השפה שלה. החוקרים המודירנים מדברים הגדרות שונות לשפה. כל ההגדרות המדרניות הטבעיות והקוליות של השפה והפונקציות החברתית של השפה, ואת המגוון של המבנה הלשוני בתוך החברה האנושית למבנה אחר. תיאוריה התפתחות השפה החוקרים מתחלקים בדעתם בהקשר להגדרת השפה ומושוגיה, אין הסכם מקיף על קונספט ( הסכמה ) כולל בהקשר ל משמעות השפה, וזה בא מסיבות רבות של ההגדרות והשוני של התחברות השפה בהרבה מדעים. הדעות וההשערות היא בהם מחלוקת שתארה את ההיסטוריה האנושית הראשונה והחשוב בהם : תיאורית ההשראה, המחשבה או ההערכה. תיאורית חיקוי קולות הטיבע. תיאורית ההסכמה והענינים והצערוף מילים

9 ערבית ועברית דיבורים על התפתחות שתי השפות הללו על משך ההסטוריה שלהן לא חוו קשיים אמתיים, אלא היתה בינהם הרמוניה וקשרים טבעיים באופן מובהק. הם חיו בדו קיום מאז התחלת דרכן, האי הערבית, לפני האסלאם ואחריו. היהודים היו במקום הזה והיא חלק מהמרקם של החברה הערבית, והאיסלמית אחר כך. זה לפי מה שדברו עליו בחלק מסוים, כמו בני קורידה ובני קיוקע ובני נדיר, אלה כמה מהמשוררים שלהם נחשבו מגדולי משרורי הערב לפני האסלאם כמו הסמאל בן עדיה, סעיה בן אלעריד ' ומה היא בענינם בימי העבסים, בספרד, ומה היה מצבם של אלה שנשארו עד היום במרקו בפרס, בתימן ובתורכיה. אלה הקמתה של מדינת היהודים בפלסטין וגירוש הפלסטיניים מארצם גרם להציתת הסכסוך האלים שעדין קים עד ימינו. ואולי הסכסוך הזה גרם והניע את חסידי תנועת נטורי קרטה לאמץ עמדה שלילית מתנגדת לרעיון הקמת ישות יהודית בפלסטין. שלא לדבר על שזה עולה בקנה אחד עם האמונה שלהם. הקשר בין שתי השפות לא סתם קשר של לקחת ומלווה, אלא מערכת יחסים המבוססים על שטפות ביסוד אחד, וזה הוא היסוד שמכנים אותו חכמי השפה בסוג וגזע השפות השמיות, שמשתתף בו מספר רב מהשפות. ישראל ולפסון אמר כי המילה עברי וערבית באים משורש שלוש אתיות " עבר " או ערב, ואין דבר שמונע את זה בכלל האיחור או הקדמה זה דבר נפיץ בהשפות השמיות. למשל בערבית,ג'נוב נגב ) ( 4 ) ועורה וערוה ( עברית ) יש הרבה דגמאות כאילו ( 5 ) מצד אחר פלפסון אומר " מחנך שפות שמיות במצריים לשעבר : המילה עברי נגזרה במקור מהפועל השלשי עבר, פירושה לעבור דרך או גיא " נחל, וכל המשמעויות הללו תמצא בהפועל אם בעברית או בערבית, והן ברובן מצביעות על הנדידה והמעבר שהוא יחודי לאלה שגרים במדבר המילה עברי כמו המילה בדוי, כלומר תושב המדבר. ולפסון דוחה ומתנגד שהעברית היא חלק מהכנענית, או שהיא טון שיך לה, ולדעתו היא אחות שלה, והם היו שפה אחת שדיבר בה האנשים האלה שהתגררו בפלסטין והר סיני על במשך מאות שנים, וכשהם התחלקו והתרקו הניבם שלהם השתנו והתאפינה האחת היתה העברית והשניה היא הכנענית זה בגלל המושותפף בין שתי השפות

10 מבעלי דעה זו, אליעזר בן יהודה והוא ממוצא רוסי שעלה לפלסטינה והקדיש רוב מחשפתיו לתחית השפה העברית בהיותה אחד המרכיבים של הלאום היהודי, מזה אנו רואים שזה מתנגד למה שיודעים על האמירה ( שאלוהים רצה להם את השפה הכנענית ) רוב חוקרי השפות מסקימים בינהם שהכנענית אחי קרובה לספר התורה המקורית. וכי היהודים " בזמן ישיבתם בארץ כנען, פלסטין, הם אימצו את השפה הכנענית, היא והשפה האראמית ממוצא אחד. ונהפכה שפת היהודים בארץ פלסטין לשפה מעורבת בין כנענית לארמית. בכל אופן שפת היהודים אז אין לה קשר לשפה עברית. השפות השמית נקראות גם השפות האפרu אסיתים, היא שפות עתיקה בעיקרם נעלמו, אבל הם היו השפות העיקריות של התרבות לאורך ההסטוריה. והיא נחליקת לשלושה חלקים : א( ב( ג( שפה הארמית : בכללה השפות הבבלית, הקלדנית והסרינית. כמה מחוקרי השפות רואים בהם שפה אחת התפתחה תוך שלבים שונים. העברית : ממנה השפה העברית של היהודים. וגם הפיניקית והגרתגית. הערבית. והיא השפה העליונה והשפה של הקוראן הקדוש. וממנה התחלקו כמה משפות האתיוביות בזמנים קודמים. ערבית בקרב פלסטיני ישראל הערבית היא שפת האם של ערביי ישראל. והוכרה כשפה שניה רשמית אבל ברמה הצהרתית ולא מעשית, משום שהמציאות אומרת שהשפה הערבית חשובה רק למיעוט הערבי,אינה ממלאת תפקיד מרכזי בתחומי הציבור בכל המדינה. בחינת מעמדה של השפה הערבית בשטח מתייחסת לסתירות ברורות, לא משתמשים בה, למשל,בבתי המשפט,ולא במשרדי ממשלה ותחומים ציבוריים ; שם יש שליטה מלאה לשפה העברית.ערבי וכשהוא עוזב את מקום מגוריו לא היה יכול לבצע את תפקידיו מבלי עברית,אבל לולא ההסקמה על לימוד הוראת השפה הערבית לא הינו מוצאים את מה שעוזר להם להישאר בסצנה החברתית כשפה חשובה

11 מהערות הראויות לציין כי הכובשים משלימים עם הערבית המדוברת, ומלמדים את ילדיהם וחיליהם את השפה הערבית. אין שזה בסופו של דבר מחליש את השפה הספרותית. ומוריד את מעמדה. אנחנו זקוקים אל עימדה איתנה כנגד התפשתות השפה של הרחוב והשפות הזרות. מי שמביט בספרי הלימוד להראת השפה הערבית המכופנת להתלמידים היהודים רואה מידת הזלזול בערבית ובהתרבות הערבית. כאן נזכור עמדות כמה מהציונים על שפתם אז כאשר חתמו משה שרת ודון כוס ואיליהו קולומב על מסמך בו הם מחו על מה שהיא באז דיבור ( 1913 ) בנושא לימוד המדעים בתכניון של חיפה בשפה זרה... ודרשו לימוד בשפה עברית למרות שהיא היתה אזבשלבים הראשונים. העברית בשטחים הכבושים אם יש כיבוש חיב להיות " התקשרות עמו ולרוב זה מתממש בשפה עברית, עם הימים זה גרם לכיבוש חלל מהשפה הערבית, ואם זה היה באופן מצומצם, וזה שרוב האנשים מסתקלים על שפת הכיבוש כמו שמסתקלים הגוף הכוביש עצמו. לרוב כיבוש האדמה מתלווה עם כיבוש הנפש והנשמה. במיוחד אם ניקח בחשבון את ההתקרבות בין הערבית והעברית בהרבה מובנים. בנוסף על רדידות רמת ההישג בשפה הלאומית. המקור של הקשר בין התרבות והמציאות היומימית לאזה אומה מהאומות הוא ההתלקדות והחיבור, כך שלא ניתן להפריד בינם. ומה דעתכה על המציאות הפלסטינית שמגיעה עד המוזר אלא מגיע עד הדמיון? לאורך כמעט מאה שנים והמציאות הפלסטינית עוברת מתרגדיה לטרגדיה, ומקטסטרופה לקטסטרופה. היתה ברובה ועדיין מתמקדת בהקיום והזהות ובמיוחד שהקטסטרופה זו היא תוצאה למעשה כיפתי מלחמתי מתוכנן ונעשה היטב תוך תמיכה ועידוד ממעצמות קולוניאיות גדולות ומהטבעי שתשאיר עקבותיה בהמציאות הפלסטינית

12 וניתן לסכם היבטים הבולטים ביותר של קשר בין הפלסטינים והישראלים בפלסטין ועכשיו כולה תחת כיבוש קדלמ"ן : 1. שמות הרחבות וההתנחליות : בהתחלה בחרנו להתחיל בניקודה זו במכוון וזה למידת הסקנה של השפעותיה על האזרח הפלסטיני, ובמיחד הדור החדש שנולד אחרי הנקבה, שבו אנחנו מוצאים ניעוט מהם שיודע על שמות מקוריים של הערים והכפרים שנהרסו, והקימו במקומם על החרבות התנחליות ציוניות, בנוסף עשו הציונים ובמכוונה זיפו שמות הרחובות הכפרים והערים, ונתנו להם ציבע ומפטא עברי, בדרך זה או אחרת כמו להפוך את האתיות אשר יהיא בכבישים כותב בעברית ובמתחת באנגלית ומתחת בערבית ואולי מבאים ערבית במקום אנגלית.ויש כמה מהשלטים כתובים בעברית בלבד. כאן חשוב לציין שהכתיבה בערבית לא תהיה בכתיבת השם המקורי הערבי אבל לכתוב את cעברית,אבל האותיות ערביות, כמו שכם במקום נאבלס,וקדומים במקום כפר קדום, ובחברון במקום אלחליל ואחרים. בהישות היהודית הערבית נחשבה כשפה שניה בארץ, אבל במציאות זה לא כך, האם הערבית הוטלה על התלמידים היהודים כשפה עיקרית?! התשובה היא לא. אולי משהוא אומר שהם מלמדים השפה הערבית לתלמידי בתי הספר, אנו אומרים אבל באזה צורה.? תבאזה אופן? התשובה כפי שהודגם על ידי הטיוטה של האמת בניגוד לגרסה החיובית. תקבל הודעות שממוענות למוסדות שלטון בערבית?האם חשבונות חשמל וטלפון שולוחים בערבית? התשובה לא..האם כותבים את שמות הכפרים הערים וההתנחליות תמיד בערבית.? תשובה לא. אלא כן רואים בזמן האחרון המתנחלים מוחקים את שמות הערים הערביות בגדה המערבית שכתוב על שלטי ההכוונה, ומשארים מה שהיא כתוב בעברית ואנגלית. 0. לוחות המרקטים והפרסמות המסחריות מיעוט מהמסודות המסחריים והממשלתיים כותב ברוב המקרים בשפה עברית ואנגלית, ולפעמים ברוסית שהכנסת הישראלית דחתה הצעת חוק להפוך אותה לשפה רשמית, מחשש שיהיא לרוסים ליאום חוץ מהיהודי. אבל רבים מהיהודים לומד שפה ערבית לא כדי

13 ב, להיות קרוב אל הערבים. ולא כאהבה בהשפה החדישה. אלא כדי לשרת במנגנוני הבטחון הישראליים ולעקוב אחרי העלונים שנכתבו ומתפרסמים בעלום הערבי. אולי נמצא כמה מבתי העסק. אפילו במגזר הערבי שהם כותבים את לוח המודעות שלה בעברית וערבית. ובמיחוד בתי העסק שנכנסים אילהם ישראלים. אם אנו מחפשים תירוץ לאלה אנו מוצאים תירוץ למי שלא עובר לידם איש זר בשנה, לעומת זאת,עומד על כך שכותב אותיות בעברית או באנגלית, אם כי לא הנושא שלנו כאן,וגאוותו של האסון,כאשר הם כותבים מכתבי ציורי ערבית ומילות,בעברית או באנגלית,וכאן מתעקשת שאלה חשוב,אתה כותב הפנל הישראלי הוחלף ערבית,כמו גם עברית,כמו גם שנכתב בערבית לבד?אז למה לעשות את זה בכלל!!!! 3. העבודה במסודות ישראליים : יציון כי העובדים הערבים לרוב יהיו תחת פיקודו של מנהל יהודי, ומכריחים אותם ללמוד את השפה, ולדעת את יסודיתיה, לפחות על מנת להקל את העסקה ביניהם,זה הכרחי כדי ללמוד את השמות של מכונות,כימיקלים ומייצר את כל מה שהם עובדים והתמודדות איתו, גם מציין שהם לפעמים,אפילו לעתים קרובות,שבו הם לנים במשך שבוע או יותר,והם חוזרים לבית עם לשון מלא במילים שהם למדו,ומעברים לילדיהם וחבריהם במכוון או שלא בכוונה. 2. אמצעי התקשורת העבריים : ובמיוחד התחנות של הרדיו והטליווזיה,, אם כי השפעתם החלה לרידת בשנים האחרונות אחרי ההתפשטות של טלוויזיה בלווין,ואת הופעתה של ערוצי לווין ערבים ברמה גבוהה של אמינות,אם כי היא מעט מאוד,אבל זה מאוד יעיל, אבל עבר זמן רב היה המקום הראשון אצל פלסטינים רבים, כגון הרדיו הישראלי זה,הוביל לרכישה של רבים ממילות עבריות היא משתמש בהם הקרינם,עם החזרה עליהם הפכה מוכרת לפלסטינים במיוחד אם הם מצביעים על כלי או מונח חדש

14 5. היחסים האישיים המינהל האזרחי הישראלי ועד לאחרונה היה אחראי להסדרת חיי האזרחים האזרחית ותחומי חיים שונים ובם חינוך,בריאות והעסקים האזרחיים,וגם לאחר כינונה של הרשות הפלסטינית למשימות אלה נותרו בידי הקישור ותיאום ביניהם ובין הישראלים קיימים, ונשארו את המידע הנדרש שנרשמו בעסקות בשני שפות ערבית ובעברית. 6.פלישת המוצרים הישראליים לשווקים הפלסטיניים בא המוצר ועמו שמו העברי, כאן לא יודעים איזה מהם הוא המסוכן? שמו של המוצר או המוצר בעצמו. למרות שאנו מתעסקים בנושא אנינו כלכלי. אבל הנושא כבר בדיון. זה חוץ ממה שמקדיש התפשתות הערך הצרכני, כתפועה התפשתה בהחברההערבית. כלל האזרחים התחברו בההתנהגיות החודרות ומחלחלות יחד עם המצרך בקרב צרכנים. 7. החיכוך היומי בין ערביי 28 והישראלים ואחר כך הקשר עם ערביי הגדה והרצועה כאחד עם ערביי. 48 בכך הרבה מהמילים העבריים התגנבו אל שפת הדיבור. ונהיתה דבר טבעי אצלם. זה אם לא מוליך בהכריך במעבר ביטויים אלה לכיוון שפת הדיבור בגדה וברצועה. אלא עם זאת, היא תורמת לשבור את המחסום הפסיכולוגי בין תושבי הגדה המערבית והרצועה מצד אחד; ובין העברית כשפת הכובש מצד שני, ( 22 (. וחייב להיות ערני כאן כי השימוש בשפה עברית על השלתים בתיאורה הלשונית של הערים והכפרים הפלסטיניים מטרתו לספק מידע נוסף לקוראים,במקרים רבים,רק קוראים ערבים הם המתרה עם זאת,יש שימוש נרחב בעברית

15 תפקיד העברית בחיזוק הישות הציונית לא היתה עברית יום אחד לפני הקמת המדינה היהודית בפלסטין, שפה של ספרות ותרבות, אלא אלכה לאיבוד קרוב לאלפיים שנה לא היתה בשימוש תוך שנים אלה לא בדיבור ולא בכתיב, רק הייתה קשורה לתורה בבתי הכנסת ובקרב אנשי הדת ולא לאחרים )25( בהקשר זה גאנם מזעל אומר, " עבר על השפה העברית תקופה עולה על אלפי שנה ויותר שבה כתבה העברית בלבד ולא היתה שפה בשימוש ובדיבור, הסתימה תקופת הדיבור בעברית קרוב לשנת 120 לפני הספירה ' וחזרה כשפה דיבור בתחילת המאה תשע עשרה כמעט, ובמהלך תקופה ארוכה זו הייתה העברית רק לתפילת בבתי הכנסת בלבד, ואנו יכולים לומר כי השפה העברית בתקופה זו הייתה בתרדמת עמוקה ( 26 (. בעוד התמונה השתנתה מאוחר יותר שבו חרגה העברית מתחום שחיה בה במשך מאות שנים כשפה מסורתיות כדי לשחק את התפקיד של השפה הלאומית,כבר אינה השפה של דת וטכסים,אלא גם הפכה לכלי ליצירת אחדות בקהילה הציונית, וכלי להעמקת שייכות ונאמנות לארץ.בן יהודה נחשב לאחד המובילים והתורמים לתחיית העברית ומתאר בספרו "מבוא המילון הגדול של שפה עברית,עתיקות ומודרניות "הסיבות שהניעו אתו לתחייתת העברית ממטרות פוליטיות ו "דתיות "לאומיות שב " מצד אחר הואצר הדקדוקי,"שנאמר בתורה,שזה בערך 800 מילות לא מספיק כדי להביע את הדרישות של חיי היומיום,עמד על הצורך ליצירת מילות חדשות (28) אומר. א. ספיר, באותו הנושא: "הכלי שבאמצעותו אנחנו יכולים להרחיב את השפה שלנו חיבים למצוא בשפה קרובה לעברית דומה ומתאים לשפה שלנו... שפה זה נשארה שלמה ושמרה על אוצר המלים שלה, והמשיך להשתמש בה והכוונה לשפה ערבית" )22( ואומר.א. טבוב שהוא אחד הראשונים שקראו לצורך בלהיעזר בהשפה הערבית: "אנחנו צריכים להשתמש הרבה בשפה שלנו, אבל אנו חייבים לתאים מה שאנחנו לוקחים מערבית לעברית" )30(. זה מצביע על כך שהשפה היא נשק יעיל באזה מאבק,היהודית התחשבו וטיפולו ושמו לב שאיפשר להם לשגשג בזמן קצר,ב 29/08/1897 "נערך הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, שווייץ,והיו הנושאים הבולטים ביותר בכנס הזה החיאת יהודות במערב אירופה וההוראה של שפה עברית של היהודים 31 צריך להזכיר לנו על היזון בין שפה עברית והקמתה של המדינה )ישראל,(ומה שמאשר את זה שתנועות ההסקלה מתחילה באחיאת השפה העברית.(32)

16 תוצאות המדגם קבוצת היעד היא מספר קטן מאזרחי פלסטין הכבושה נככלת במדגם הבא עיתונאים, פועלים, סוחרים, אזרחים פשטתים, עורכי דין וילדים. להקיר את תוצאות השערות המחקר ושיאלתיו באמצע המדגם אחוז השפעת השפה העברית על הערבית לפי מוצגות אלה ילדים איש פשוט פועלים סוחרים ערכי דין עיתונאים %13 %6 %11 %2 %31 %30 המלצות : לדחוף את אכלוסית היעד כדי לעבוד על השימוש בשפה הערבית הברורה והנכונה ללא צורך בהביטויים המוזרים וזה דרך נקודות החיכוך המוזכרות לעיל ובהסתמך על תוצאות המדגם אני מדגיש כי הסוחרים והעובדים הם האחוז הגדול המושפעת בהשפה העברית

17 סיכום: ובכך השפה הערבית בשטחים הכבושים נחשפת לסקנה רבה, לצד מה שנתקלת בו מדחיקהשל שפות זרותכמו צרפתית ואנגלית, היא חשופה גם לסקנות אדירים כתוצאה מדחף השפה העברית, והיא עדין חולקת איתה חלק מהטווח שלה, והחלו לכנס הרבה ביטויים לתוך השפה הערבית באופן יומיומי, וזה מהווה התראה ואשהרהעל סקנה שחיבים לפנים אותה ולתגונן בפניה ולאבק בה, נכון, שזה לא עובר וחוצה את השפה המדוברת אל השפה הספרותית הכתובה, אבל הדבר תלוי בעתיד, והוא מאטיתעל סכנה אדירה

18 ביבליוגרפיה איילת הראל שלף הערבית כשפה של מיעוט בישראל.. מגזין עדאלה האלקטרונית. ברקה בסאם. מחקרים וחקר השפה הערבית. ספר ראשון. ע גבר יחיא. המציאות הספרותית בפלסטין, יריחון אל ביאדר. מספר 3. גבר יחיא, עביר עיסא גלובליזציה והשפעתה על העם הפלסטיני. יריחון רואה. גליון עמוד ולנסון ישראל הסטורית השפות הזמית 7 קנדיל עבד אל ראזק. העברית 1983 עמוד 9 על נסיונות החקיקה בכנסת.. האראל שליף סבן אילן הזכיות החברתיות להמיטות הערבי הפלסטיני * 2002 גבר. יחיא. עיוני משפט אל ביאדר 11. חורי שחאדה. השפה הערבית וההתפתחות התקנולוגית גליון עמוד יהודה גורפיץ ו שמואל נפון. ביבליוגרפיה אנגלית Pool Jonathan" The Official Language Problem "The American Political Science Review 85 (2): Kretzmer David The Legal Status of the Arabs in Israel, West view press, Encyclopedia Judaica: Masadah company Ltd. Jerusalem Tel_Aviv, 1958_ P

19 ביבליוגרפיה אלקורונית ירחון עדאלה. גליון 14 סיון " 2005 הערבית כשפה של מיעוט בישראל. לאיילת הראל שלף. 22. בן עבד אללה, עבד אלעזיז וחביריו שפות הנביאים ומקור השליחות 22.האב בטרס דו. השפה של ישו היא השפה האראמית הלבנונית www,tebyan.com בתאריך 6/2/ בן עבד אללה מקור קודם. -

20 אינדקס עמוד הנושא הקדשה בשם אללה הרחמן הרחום הקדמה בעית המחקר מטרות המחקר השערות ושאלות המחקר הגדרת הטרמינולוגיה כישוריו של התלמיד הנוגעים והקשורים במחקר חשיבות המחקר משמעות השפה תיאוריה התפתחות השפה השפות השמית שפה ערבית בקרב פלסטיני ישראל העברית בשטחים הכבושים העברית בשטחים הכבושים וניתן לסכם היבטים הבולטים ביותר של קשר בין הפלסטינים והישראלים בפלסטין ועכשיו כולה תחת כיבוש קדלמ"ן תפקיד העברית בחיזוק הישות הציונית תוצאות המדגם המלצות סיכום ביבליוגרפיה אינדקס מס